פורסם ב סטוריטלינג זה החיים! 📖, סיפורים מהחיים, על עצמי

כמה סיפורים קצרים שנתנו לי שיעורים לחיים

במה כדאי להשקיע?

פעם יצא לי לשוחח עם מי שעזר לגייס את התרומה של משפחת גוטסמן לאקווריום בגן החיות התנכ"י בירושלים. הוא סיפר לי שהוא טס לנוי-יורק כדי לגייס כספים מאותה משפחה (גוטסמן היא משפחה יהודית שתורמת המון היות ואב המשפחה הוא מיליארדר).

היות, ובתור ירושלמי, השם הזה "גוטסמן" מוכר לי מאוד וידעתי כי יש עוד דברים שאותה משפחה תרמה, שאלתי אותו כיצד אותו גוטסמן (אב המשפחה) התעשר כל-כך. אם זה מירושה הוא עסקים.
התשובה שלו הייתה מאוד מעניינת: הוא סיפר לי שאותו גוטסמן השקיע בוורן באפט שהוא היה צעיר. וורן באפט נהיה אחד האנשים העשירים בעולם ואילו גוטסמן נהיה מיליארדר…

מזה למדתי כלל מאוד חשוב לחיים –
לזהות אנשים שיש להם פוטנציאל עצום שהם עוד צעירים (או בתחילת דרכם), ולהשקיע בהם! אבל יותר מכך – כמה חשוב לדעת לזהות פוטנציאל של דברים (ולא רק אנשים).

חשוב להדגיש שלא מדובר דווקא בפן הכלכלי אלא זה יכול להתבטא בעוד המון תחומים שאנשים יכולים לפרוץ בהם דרך.

איך צריך לגשת למשימה או תפקיד

כשהייתי בטירונות (הייתי חייל מתנדב), בא המ"מ ועשה לנו שיחה שבה הוא אמר לנו את הדבר הבא:
"אני יודע שאולי לא קיבלתם את מה שרציתם, אבל תדעו שהכי חשוב זה שתעשו את התפקיד שלכם על הצד הטוב ביותר".

הוא המשיך וסיפר לנו על חיילת במלחמת לבנון השנייה, שכל התפקיד שלה היה להחליף סוללות במכשירי קשר. היא לא העריכה מספיק את התפקיד שלה וזלזלה בו, ולכן היא לא עשתה אותו כמו שצריך. פעם אחת היא פישלה באחת ההחלפות (בגלל הזלזול שלה בתפקיד), ומבצע צבאי שלם בצפון התבטל בגלל זה.

לכן הוא אמר לנו שלא משנה מה התפקיד שלנו. הכי חשוב זה לעשות אותו בצורה הטובה ביותר. גם אם זה לא נראה לנו חשוב בכלל… 
כי אנחנו לא יכולים לדעת, בחלק מהמקרים, מה יהיו ההשפעות של אופן ביצוע התפקיד/משימה.

על דיננו/גורלנו בחיים

אוטוטו זה ראש השנה והנה סיפור יפה שקרה לי:

יש לי זוג חברים חרדים מחסידות בעאלז (שבטח אספר עליהם עוד כאן בבלוג).
ביום הגיוס של אחיה הצעיר של האישה (אשר למד איתי בתיכון והיה חבר טוב שלי) באתי ללוות אותו. פגשתי גם את בעלה שם, גיסו, שגם הוא בא ללוות אותו.

ידעתי שמצבם הכלכלי לא קל, ולכן שאלתי אותו בצורה הכי ישירה וכנה איך הם מביאים לעולם ילדים שהם יודעים שמצבם הכלכלי לא משהו…
הוא ענה לי שהוא מרגיש שהוא מוליד אותם לעולם שכולו חופש וטוב. כמובן שלא קניתי את התשובה הזאת ואמרתי לא שהיא לא נשמעת לי אמינה, ואז הוא נתן לי תשובה שהדהימה אותי ולימדה אותי הרבה:

הוא אמר לי שהם מאמנים שדינו של אדם (בהרבה מישורים) נקבע מראשית השנה ועד סופה והם יכולים להתפלל כדי לבקש לשנות את גזר הדין, אך אם גזר הדין יוצא אחרת ממה שרצינו, זה לא משהו שהם "אשמים" בו…

במילים אחרות, מה שהוא אמר לי זה את הדבר הבא: שאם הם במצב כלכלי קשה (למשל) – הוא מאמין שזה משהו שבא מלמעלה ולא ממנו. הוא יכול כל השנה להתפלל ולבקש שמצבו הכלכלי יהיה טוב, אבל הוא יודע שהוא עשה מה שהוא יכול ומה שקובע זה מה שהקב"ה מחליט. כלומר זה לא משהו שהוא באשמתו/בגללו…

זה כמובן תקף להרבה מישורים: כלכלי, בריאותי, חברתי, תעסוקתי, משפחתי.

הסיפור הזה לימד אותי הרבה על החיים ועל איך צריך לראות אותם: למשל: שתקופות רעות עוברות (בחלק מהמקרים) ושלפעמים חשוב לזכור שהתוצאה לא תמיד תלויה בנו ואנחנו צריכים לזכור שאנחנו עשינו את מה שאנחנו יכולים…