היום לפני 95 שנה בדיוק סבתא שלי, עליזה פולצ'ק (לבית פופר) נולדה בפראג. המון פעמים היא הייתה מספרת לי על טומאש מסריק – אבי האומה הצ'כוסלובקית.
היא הייתה מספרת לי על כמה הוא אהב יהודים ואיך הוא תמיד תמך בקהילה היהודית של צ'כוסלובקיה. אבל מה שהיה יותר מעניין זה היה הסיפור שלה כיצד מסריק, נשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה, נהיה אוהד גדול של היהודים: היא הייתה מספרת שמסריק גדל בבית אנטישמי, עד שיום אחד, במחנה קיץ שהשתתף בו בצעירותו – השתתף גם ילד יהודי אחד, שפתאום שנעלם. הם תהו מה קרה לו, והלכו לחפש אותו, עד שלבסוף מצאו את אותו ילד יהודי מתפלל.
מסריק אמר שזה לא ייתכן. לא ייתכן שילד מתפלל מבלי שישלמו או יכריחו אותו לעשות כך. הוא החליט שהוא צריך ללמוד יותר על היהדות ואחרי שהוא חקר ולמד על היהדות, הוא גילה שכל מה שלימדו אותו בבית על היהדות היה שקר.
לפני כמה שנים, בפברואר 2015, פגשתי את פאר פרידמן, מורה בבית הספר היהודי בפראג אשר מתרגם ספרים מצ'כית לעברית ובעיקר את ספריו של קארל צ'אפק. כמובן שסיפרתי לו על מה שסבתא שלי סיפרה לי והוא אמר לי שזה קטע מתוך ספר של צ'אפק שבו הוא מראיין את מסריק על כל מיני נושאים ובין השאר על יחסו ליהודים. הוא הסכים בנדיבותו הרבה לתרגם לי את הקטע המדהים הזה והנה הוא כאן. כמובן שהסיפור עצמו קצת שונה…: