פורסם ב המלצות, הצגות ומופעים, יהדות

המלצה על המופע "בירה ונזכירה"

את השחקנית כרמל נצר, אשר יצרה את המופע "בירה ונזכירה" עם שני חבריה: בן יוסיפוביץ' ואודי ברינדט, הכרתי בזכות סבתא שלה – רות בונדי ז"ל, אשר התעסקה לא מעט בזיכרון השואה בדברים שכתבה, והמופע "בירה ונזכירה" הוא בהחלט, אם אפשר לומר בזהירות, המשך של אותו קו חשיבה של סבתה, רק בצורה תאטרלית.

אין שום עוררין על-כך שהשואה הייתה דבר מזעזע ובלתי נתפס, אבל השאלה איך נכון לזכור אותה היא שאלה רלוונטית וחשובה – ובדיוק כאן המופע "בירה ונזכירה" נכנס לתמונה.

המופע עצמו הוא בעיני שילוב של שני מושגים ש"מתנגשים":
הראשון – זיכרון השואה והחשיבות האדירה שלו.
השני – תרבות הרייטינג ותרבות הדיגיטל שבעצם שמות אותנו במרכז ואומרות לנו – תנסו למשוך כמה שיותר תשומת לב.

המופע, כמו שאני הבנתי אותו, עוסק בשאלה:

אילו מבין שני הערכים באמת מעניין אותנו בזיכרון השואה?

 

להמשך קריאה...🎭
פורסם ב המדריך לחיים הטובים 🍹, טיפים, יהדות, סטוריטלינג זה החיים! 📖

האוצר מתחת לגשר

רקע

הסיפור "האוצר מתחת לגשר" הוא סיפור חסידי מאוד מפורסם שמספר על רב שנסע מקרקוב (פולין) עד פראג (בירת צ'כיה) בשביל למצוא אוצר אשר בסוף התברר לו כי האוצר נמצא אצלו בבית בקרקוב.

לסיפור עצמו ישנן כמה וכמה גירסאות, ואף אומרים כי זה עיקר הסיפור בספר "האלכימאי" מאת פאולו קולו.

הפעם הראשונה שבה נתקלתי בסיפור הזה, זה היה בספר "מסע בסיפורי חסידים" מאת יהודית בר-שבע גרשוביץ'.
ברגע שקראתי את הסיפור הזה מאוד התפעלתי והתלהבתי ממנו ואילו עד היום שאני מספר לאנשים סיפורים שאני אוהב ושלמדתי מהם – אני ברוב המקרים (או אפילו כולם) מתחיל איתו.
הסיפור הזה הוא סיפור שמאוד השפיע עלי.
(ולגבי הספר – הספר עצמו הוא ספר מרתק מאוד ואספר עליו בהזדמנות…)

אחת הסיבות שהסיפור הזה השפיע עלי מאוד ואני מרגיש שהוא מלווה אותי בלא מעט מקומות, היא שאני מרגיש שלמרות זה שהוא סיפור יחסית קצר ניתן ללמוד ממנו לא מעט.
גרשוביץ' מתארת בספרה "מסע בסיפורי חסידים" שהסיפור החסידי הוא מעבר לזמן והמקום – ואני חושב שבסיפור הזה זה בהחלט נכון – המסרים שלו רלוונטי לכל אדם בכל מצב (ברוב המקרים לפחות). 

 

להמשך הרשומה... 🏰
פורסם ב גאה להיות צ'כי! 🍺, המלצות ספרים, יהדות

המלצה על הספר "רצינות ההומור"

הספר "רצינות ההומור" (מאת רות בונדי, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 160 עמודים), הוא הספר הראשון שקראתי במלואו על צ'כיה (או יהדות צ'כיה) והספר הראון שקראתי של רות בונדי ז"ל.

אני מודה שבהתחלה קצת חששתי – חשבתי שלמרות שהספר עצמו הוא קטן, הוא יכול להיות כבד או "חופר" מדי (כי בכל אופן – אמרתי לעצמי כמה כבר אפשר לכתוב על ההומור הצ'כי?). אבל מהר מאוד התבדתי והבנתי איזה ספר מעולה וחשוב זה ואיך  רות בונדי ז"ל כותבת מדהים 🤩.
מה גם שמאוד היה לי חשוב לקרוא ספר על צ'כיה ולהבין קצת יותר על המדינה הזאת – ובפרט דרך ההומור שלה (שזאת דרך מעניינת ללמוד על היסטוריה של מדינה).

המשך ההמלצה 📖
פורסם ב גאה להיות צ'כי! 🍺, טיפים, יהדות, סטוריטלינג זה החיים! 📖, על צ'כיה

לכבוד יום ההולדת של סבתא שלי – ציטוט יפה מאת טומאש מסריק

היום לפני 95 שנה בדיוק סבתא שלי, עליזה פולצ'ק (לבית פופר) נולדה בפראג.
המון פעמים היא הייתה מספרת לי על טומאש מסריק – אבי האומה הצ'כוסלובקית.

היא הייתה מספרת לי על כמה הוא אהב יהודים ואיך הוא תמיד תמך בקהילה היהודית של צ'כוסלובקיה.
אבל מה שהיה יותר מעניין זה היה הסיפור שלה כיצד מסריק, נשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה, נהיה אוהד גדול של היהודים:
היא הייתה מספרת שמסריק גדל בבית אנטישמי, עד שיום אחד, במחנה קיץ שהשתתף בו בצעירותו – השתתף גם ילד יהודי אחד, שפתאום שנעלם.
הם תהו מה קרה לו, והלכו לחפש אותו, עד שלבסוף מצאו את אותו ילד יהודי מתפלל.

מסריק אמר שזה לא ייתכן. לא ייתכן שילד מתפלל מבלי שישלמו או יכריחו אותו לעשות כך.
הוא החליט שהוא צריך ללמוד יותר על היהדות ואחרי שהוא חקר ולמד על היהדות, הוא גילה שכל מה שלימדו אותו בבית על היהדות היה שקר.

לפני כמה שנים, בפברואר 2015, פגשתי את פאר פרידמן, מורה בבית הספר היהודי בפראג אשר מתרגם ספרים מצ'כית לעברית ובעיקר את ספריו של קארל צ'אפק.
כמובן שסיפרתי לו על מה שסבתא שלי סיפרה לי והוא אמר לי שזה קטע מתוך ספר של צ'אפק שבו הוא מראיין את מסריק על כל מיני נושאים ובין השאר על יחסו ליהודים.
הוא הסכים בנדיבותו הרבה לתרגם לי את הקטע המדהים הזה והנה הוא כאן. כמובן שהסיפור עצמו קצת שונה…:

T.G.Masaryk
טומאש מסריק
המשך הרשומה 📑